פסק-דין בתיק תע"א 9193-07

בתובענה זו מתבקש בית הדין להורות לנתבעת לשלם לתובע תשלומים שונים בגין זכויות התובע במהלך תקופת עבודתו בנתבעת ועם סיומה.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים

1.         התובע עבד בנתבעת מיום 01/03/01 ועד ליום 18/01/07 כנהג משאית.

2.         ביום 18/01/07 פוטר התובע והנתבעת שילמה לו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

3.         לדברי התובע במהלך רוב תקופת עבודתו שילמה לו הנתבעת תוספות בגין החזר הוצאות רכב וטלפון, זאת חרף העובדה שנהג ברכב של החברה ושוחח בטלפון השייך לחברה והחברה שילמה הוצאות אלו במלואן. התובע סבור כי תשלומים אלו היוו פיקציה ולא החזר הוצאות אמיתי ועל כן יש לראות בהם חלק משכרו ולחשב את  מלוא זכויותיו בהתאם לכך. עוד טוען התובע כי בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 שילמה לו הנתבעת את שכרו בחסר והוא תובע את ההפרש עבור חודשים אלו. התובע טוען כי גם לו תתקבל גירסת הנתבעת לעניין שיעור שכרו, מתלושי השכר שלה עצמה ניתן לראות כי גמול השעות הנוספות כלל לא שולם לו. לבסוף טוען התובע כי הנתבעת חישבה בחסר את ימי חופשתו במהלך תקופת עבודתו ועם סיומה.

4.         הנתבעת טוענת כי החזר הוצאות הרכב והטלפון שולמו לתובע כהחזר הוצאות ולא כרכיב פיקטיבי. התובעת טוענת כי תשלום שעות נוספות לתובע התבצע בהתאם לדיווחיו, אלא שדיווחי התובע התבררו כלא מהימנים ועל כן החליטה הנתבעת לשלם לתובע בהתאם לנקודות החלוקה אליהן הגיע מדי יום. לטענת הנתבעת בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 התובע שבר את ידו ושהה בחופשת מחלה ובהתאם לכך שולם שכרו. לבסוף טוענת הנתבעת כי התביעה לפדיון ימי חופשה התיישנה בחלקה והחלק שלא התיישן חסר בסיס מאחר ולתובע שולמו זכויותיו במלואן ולמעלה מכך.

הכרעה

5.         לאחר ששמענו את הצדדים ואת עדיהם באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ברובה.

6.         תובענה זו מתבססת בעיקרה על טענת התובע לפיה החזרי הוצאות הנסיעה והטלפון הסלולארי היו רכיבים פיקטיביים ולמעשה היוו חלק משכרו. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במלוא חומר הראיות אשר הוצג בפני התרשמתי כי רכיבים אלו לא היו רכיבים פיקטיביים ודין מרבית התובענה להידחות עקב זאת.

7.         נוסף על כך התרשמתי כי לתובע שולם מלוא שכרו בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 וכן כי התובע אינו זכאי לתשלום נוסף בגין פדיון ימי החופשה השנתית.

8.         יחד עם זאת, התרשמנו כי הנתבעת שילמה לתובע גמול שעות נוספות בחסר ואנו פוסקים סכום זה לזכות התובע והכל כפי שיפורט להלן.

החזר הוצאות נסיעה וטלפון

9.         התובע טען כי רכיבי שכר אלו שולמו לו אף שקיבל רכב ומכשיר טלפון מהנתבעת, אשר שילמה את מלוא עלותם, ועל כן מדובר בפיקציה שמטרתה להסוות תוספת שכר. הנתבעת טענה כי שילמה לתובע החזרי הוצאות כשם ששילמה ליתר עובדי החברה, בהתאם לשימוש שעשה ברכבו הפרטי ובמכשיר הטלפון שלו ובהתאם למקובל.

10.        על פי ההלכה הפסוקה, הנטל להוכיח כי תוספת מסוימת הינה פיקטיבית הינו על הטוען זאת ובענייננו התובע. עוד נקבע כי בכדי שתשלום כלשהו ייחשב כתוספת ולא חלק משכר היסוד עליו להיות מותנה בתנאי כלשהו (ע"ע 300370/97 זבדי - אי.די.איי טכנולוגית בע"מ, פד"ע ל"ד 201).

11.        בענייננו לא עלה בידי התובע להוכיח כי רכיבי השכר אשר שולמו היוו פיקציה ולמעשה מהראיות אשר הוא עצמו הגיש נדמה כי תשלום רכיבים אלו היה מותנה בתנאי. במה דברים אמורים? עיון בנספח 3 לתצהיר התובע מלמד כי החזר הוצאות הרכב אשר שולם לתובע היה רכיב שסכומו השתנה תדיר. נוסף על כך עולה כי רכיב זה לא שולם לתובע כלל בין החודשים ינואר 2005 לאפריל 2006 לאחר שהתברר לנתבעת כי התובע עשה שימוש ברכב הנתבעת.

12.        מסעיף 7 לתצהיר התובע עולה כי הנתבעת העמידה לרשותו משאית אך ורק בשנת 2003, בעוד שהחזר הוצאות הנסיעה שולם לתובע מראשית עבודתו. מחקירתו של התובע עולה כי לתובע היה רכב פרטי בבעלותו וכי המשאית אשר שימשה את התובע בעבודתו נמכרה בשלב כלשהו (עמ' 13 מיום 02/09/10 שורות 14-22 לפרוטוקול הדיון).

13.        מהאמור לעיל השתכנעתי כי החזר ההוצאות הנסיעה הותנה בתנאי ועל כן אין לראות בו תוספת פיקטיבית.

14.        באשר להחזר הוצאות השימוש בטלפון טוען התובע כי הנתבעת שילמה לו מדי חודש 450 ש"ח בגין רכיב זה, אף שהעמידה לרשותו מכשיר טלפון מטעמה. מעיון בנספח 3 לתצהיר התובע עולה כי לתובע שולם רכיב זה רק מחודש ינואר 2004 וכי סכומו היה נמוך יותר מהסכום לו טוען התובע במהלך מרבית חודשי העסקתו.

15.        העובדה כי גם רכיב אחזקת הטלפון לא שולם לתובע מראשית עבודתו וכי הסכום אשר שולם לתובע בגינו השתנה מחודש לחודש מעידה כי מדובר בתשלום מותנה כולו או חלקו. מנגד, לא עלה בידי התובע להרים את נטל הראייה בכדי להוכיח כי מדובר ברכיב פיקטיבי.